התיישנות תביעת ליקויי בנייה: עד מתי אפשר לתבוע את הקבלן?

בעיה מול הקבלן?

נבחן את התיק

072-257-5076

בקצרה: תביעה כספית נגד קבלן בשל ליקויי בנייה מתיישנת, ככלל, בתוך שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח–1958). לגבי ליקויים גלויים – כאלה שניתן היה לעמוד עליהם בעת מסירת הדירה – בית המשפט העליון קבע כי המניין מתחיל ביום מסירת החזקה, בלי קשר לתקופת הבדק ולמשלוח הודעה לקבלן. לגבי ליקויים נסתרים, שלא ניתן היה לגלותם בזהירות סבירה, המניין עשוי להתחיל רק ביום הגילוי (סעיף 8 לחוק ההתיישנות). לתביעות שטרם התיישנו בעת מלחמת "חרבות ברזל" נוספה הארכה של כחצי שנה.

שאלת ההתיישנות היא מן השאלות הראשונות שמתעוררות כאשר בעל דירה מגלה, שנים לאחר הכניסה, רטיבות, סדקים או כשל באיטום. הבלבול נובע בעיקר מכך שפועלים כאן שני "שעונים" שונים, הקבועים בשני חוקים שונים: תקופות הבדק והאחריות שבחוק המכר (דירות), התשל"ג–1973, ותקופת ההתיישנות שבחוק ההתיישנות. מי שמערבב ביניהם עלול לאבד זכות תביעה טובה, או להפך – לוותר על תביעה שעדיין ניתן להגיש.

השעון הראשון: תקופת הבדק ותקופת האחריות לפי חוק המכר (דירות)

חוק המכר (דירות) קובע מתי ליקוי נחשב להפרת חיובי המוכר. לפי סעיף 4(א)(2) לחוק, אי־התאמה שהתגלתה בתוך תקופת הבדק מטילה אחריות על המוכר, אלא אם הוכיח שנגרמה במעשה או במחדל של הקונה. תקופת הבדק מתחילה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה, ואורכה נקבע בתוספת לחוק לפי סוג הליקוי, למשל:

  • ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, וליקוי בריצוף ובחיפוי פנים – שנתיים;
  • כשל במערכות צנרת (לרבות נזילות) וכשל באיטום המבנה – ארבע שנים;
  • סדקים ברוחב העולה על 1.5 מ"מ ברכיבים שאינם נושאים – חמש שנים;
  • התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ – שבע שנים;
  • כל אי־התאמה אחרת שאינה יסודית – שנה אחת.

לאחר תקופת הבדק מתחילה תקופת אחריות של שלוש שנים (סעיף 4(ג)). ליקוי שהתגלה בתקופה זו עדיין מטיל אחריות על המוכר, אך הנטל עובר לקונה: עליו להוכיח שמקור הליקוי בתכנון, בעבודה או בחומרים (סעיף 4(א)(3)).

לאי־התאמה יסודית – ליקוי בחלקי הבניין הנושאים ומעבירים עומסים, הנוגע ליציבותו ולבטיחותו – נקבעה תקופת בדק של 20 שנים מעת העמדת הדירה לרשות הקונה (סעיף 4(א)(4)), ואף לאחריה יכול הקונה לתבוע אם יוכיח שמקור הליקוי בתכנון, בעבודה או בחומרים (סעיף 4(א)(5)).

חשוב להבין: תקופות אלה עונות על השאלה האם המוכר אחראי לליקוי. הן אינן קובעות עד מתי ניתן להגיש תביעה. להרחבה על סוגי הליקויים ועל חובות הקבלן ראו את העמוד ליקויי בנייה.

השעון השני: תקופת ההתיישנות

חוק ההתיישנות קובע כי תביעה שאינה במקרקעין מתיישנת בתוך שבע שנים (סעיף 5(1)), וכי התקופה מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה (סעיף 6). השאלה המעשית היא, אפוא, מתי "נולדת" עילת התביעה בשל ליקוי בנייה.

ליקויים גלויים: מיום מסירת החזקה

ברע"א 830/06 גלמן נ' כהן פיתוח–דרעד (2.4.2008) נדרש בית המשפט העליון לשאלת מועד תחילת ההתיישנות לגבי ליקויים גלויים שלא תוקנו בידי הקבלן. בית המשפט, בהמשך להלכה שנקבעה בע"א 167/88 (עניין משה"ב), קבע כי לגבי ליקויים שניתן היה לעמוד עליהם בעת מסירת החזקה, העילה נולדת במועד המסירה, ומאותו מועד מתחיל מרוץ ההתיישנות – בלא קשר לתקופת הבדק או לנטל ההודעה.

באותו פסק דין נקבעו שתי הבהרות נוספות:

  • ההודעה לקבלן אינה עוצרת את השעון. חובת הקונה להודיע על אי־התאמה (סעיף 4א לחוק המכר (דירות)) והנטל להגיש תביעה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות הם נטלים נבדלים.
  • מתן הזדמנות לתיקון אינו דוחה את ההתיישנות. החובה לאפשר לקבלן לתקן (סעיף 4ב) אינה משפיעה על מועד הולדת העילה. עם זאת, נזק חדש שנגרם מעבודות התיקון עצמן – עילתו נולדת במועד ביצוע העבודות.

ליקויים נסתרים: מיום הגילוי

סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע כי כאשר נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לו עובדות אלה. כך, למשל, כשל באיטום שהתגלה רק בחורף השלישי שלאחר הכניסה עשוי להיחשב ליקוי נסתר. בעניין גלמן לא הכריע בית המשפט העליון בשאלת הליקויים הנסתרים, אך ציין כי ייתכן קשר בין המועד שבו חייב הקונה להודיע על ליקוי נסתר (סעיף 4א(א)(2) לחוק המכר (דירות)) לבין תחילת ההתיישנות לפי סעיף 8. השאלה אם ליקוי מסוים היה "נסתר" היא שאלה עובדתית, והנטל להוכיחה מוטל, ככלל, על מי שטוען לה.

מתי השעון נעצר או מתחיל מחדש

  • הודאה בכתב. לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, אם הנתבע הודה בכתב או בפני בית משפט בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה. השאלה אם תיקון חלקי שביצע קבלן מהווה הודאה תלויה בנסיבות, ואין להניח זאת מראש.
  • הטעיה ביודעין. לפי סעיף 7, מרוץ ההתיישנות מושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תביעה משום שהנתבע או מי מטעמו הטעה אותו ביודעין, לרבות באי־גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את העילה.
  • "חרבות ברזל". סעיף 15א לחוק ההתיישנות, שהוסף בשנת 2024, קובע כי בתביעה שאינה במקרקעין, שתקופת ההתיישנות שלה טרם הסתיימה ערב תחילת התיקון (25.1.2024), לא תבוא במניין התקופה שמיום 7.10.2023 ועד 6.4.2024. לתביעות שתקופתן הסתיימה בין 7.10.2023 לבין תחילת התיקון נקבע הסדר דומה.

דוגמה להמחשה

נניח שדירה נמסרה לרוכשים ביום 1.1.2020, ובמועד המסירה כבר נראו אריחים סדוקים בסלון. זהו ליקוי גלוי, ולכן ההתיישנות מתחילה במועד המסירה. שבע השנים היו מסתיימות בתחילת 2027, אך בשל ההשעיה לפי סעיף 15א (כחצי שנה) המועד נדחה, בקירוב, לתחילת יולי 2027. לעומת זאת, אם בשנת 2024 התגלתה לראשונה רטיבות בקיר חיצוני שמקורה בכשל איטום שלא ניתן היה לזהות קודם לכן, ייתכן שמניין ההתיישנות לגבי ליקוי זה יחל רק ממועד הגילוי. החישוב המדויק תלוי בעובדות, ולכן יש לבחון כל ליקוי בנפרד.

הערות מעשיות לבעלי דירות

  • תעדו את מועד המסירה ואת מצב הדירה בו. פרוטוקול מסירה, תמונות ודוח בדק בית מוקדם הם הראיות שיקבעו מה היה "גלוי" ומתי.
  • הודיעו בכתב, אך אל תסתפקו בכך. הודעה במועד היא תנאי להסתמכות על אי־ההתאמה (סעיף 4א), אך אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות.
  • אל תמתינו לסיום התיקונים. משא ומתן ממושך עם הקבלן ותיקונים חוזרים אינם דוחים, כשלעצמם, את ההתיישנות.
  • שמרו התכתבויות. מכתב שבו הקבלן מכיר באחריותו עשוי, בנסיבות מסוימות, להתחיל את המניין מחדש לפי סעיף 9.
  • שימו לב לליקויים ברכוש המשותף. תביעה בשל ליקויים בחלקים המשותפים מוגשת, ככלל, בשם בעלי הדירות או נציגות הבית, ותיאום בין הדיירים לוקח זמן – יש להתחיל בו מוקדם.

לסקירה של שלבי ההליך עצמו ראו את העמוד תביעה נגד קבלנים, ולהיבטים הדיוניים הכלליים – ליטיגציה אזרחית־מסחרית.

שאלות נפוצות

האם אפשר לתבוע קבלן שמונה שנים אחרי קבלת הדירה?

לגבי ליקויים שהיו גלויים במסירה – בדרך כלל לא, שכן חלפו שבע שנות ההתיישנות (בכפוף להארכת "חרבות ברזל" ולהודאה בכתב, אם הייתה). לגבי ליקוי נסתר שהתגלה מאוחר יותר, או אי־התאמה יסודית, ייתכן שהתביעה עדיין אפשרית.

האם תקופת הבדק מאריכה את תקופת ההתיישנות?

לא. תקופת הבדק קובעת אם הקבלן אחראי לליקוי שהתגלה בה; ההתיישנות נקבעת לפי חוק ההתיישנות. בית המשפט העליון קבע כי לגבי ליקויים גלויים מרוץ ההתיישנות מתחיל במסירה, בלא קשר לתקופת הבדק.

הקבלן מבצע תיקונים כבר שנים. האם זה עוצר את ההתיישנות?

ככלל לא. מתן הזדמנות לתיקון אינו משפיע על מועד הולדת העילה. נזק חדש שנגרם מעבודות התיקון נבחן בנפרד, ובמקרים מסוימים התנהגות הקבלן עשויה להיחשב הודאה לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות.

מהי תקופת ההתיישנות לליקוי בשלד הבניין?

לאי־התאמה יסודית נקבעה בחוק המכר (דירות) תקופת בדק של 20 שנים. אף כאן ההתיישנות נבחנת לפי חוק ההתיישנות, וליקויים מסוג זה מתגלים, פעמים רבות, רק בחלוף זמן – כך שסעיף 8 עשוי להיות רלוונטי.

המשרד עוסק בתביעות נגד קבלנים ובליקויי בנייה. לבחינת מועדים בתיק מסוים ניתן ליצור קשר.

לקריאה נוספת: תקופת אחריות הקבלן – כמה שנים ועל מה

האמור הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

מדיניות פרטיות ועוגיות

אנו משתמשים בקבצי קוקיז וטכנולוגיות ניטור שיאוחסנו במכשירי המשתמשים, כדי לאפשר לאתר שלנו לפעול כהלכה, לעבד ולשפר את חווית המשתמש, לסייע בשיווק ובהתאמה אישית של תוכן ומודעות. אנו משתפים מידע אודות השימוש שלך עם צדדים שלישיים, למידע נוסף לרבות בדבר אפשרויות הסרה ראו פירוט ב מדיניות פרטיות וקוקיז.