לא נתתם לקבלן לתקן את הליקוי – האם הפסדתם את הפיצוי?

בעיה מול הקבלן?

נבחן את התיק

072-257-5076

בקצרה: רוכש דירה שגילה ליקוי בנייה חייב, לפי סעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג–1973, לתת לקבלן "הזדמנות נאותה" לתקן אותו. אולם לפי פסק דין של בית המשפט העליון מאוגוסט 2026 (רע"א 18136-03-26 עמירן נ' שמי אשקלוני בע"מ), רוכש שלא נתן לקבלן הזדמנות כזו אינו מאבד את זכותו לפיצוי: הפיצוי מופחת – ונמדד לפי העלות שהייתה נגרמת לקבלן עצמו לו תיקן את הליקוי – אך אינו נשלל. שלילה מלאה שמורה, ככלל, למקרים חריגים של חוסר תום לב בולט מצד הרוכש.

מה קובע החוק: זכות התיקון של הקבלן

חוק המכר (דירות) מכיר בכך שהמוכר – בדרך כלל חברת הבנייה – הוא הגורם שבנה את הדירה ומכיר אותה, ולכן מעניק לו הזדמנות ראשונה לתקן את מה שאינו תקין. סעיף 4ב(א) לחוק קובע כי כאשר התגלתה אי־התאמה (ליקוי) או אי־התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר.

לזכות התיקון שני צדדים: היא מטילה על הרוכש חובה לאפשר את התיקון, ובאותה עת מחייבת את הקבלן לפעול בתוך זמן סביר. קבלן שמתעלם מפניות, דוחה מועדים או מבצע תיקונים שאינם פותרים את הבעיה – אינו יכול להסתתר מאחורי זכותו לתקן.

מתי הרוכש רשאי לתקן בעצמו על חשבון הקבלן

סעיף 4ב(ב) לחוק מונה שני מצבים שבהם הקונה רשאי לתקן את הליקוי בעצמו, והמוכר יישא בהוצאות התיקון:

  • ליקוי חוזר: אי־ההתאמה חזרה והתגלתה לאחר שהמוכר תיקן אותה פעם אחת או יותר, במשך שנתיים מיום הודעת הקונה על הליקוי.
  • תיקון דחוף: תיקון הליקוי דחוף, והמוכר לא תיקן אותו בתוך זמן סביר ממועד הודעת הקונה.

מחוץ למצבים אלה, הכלל הוא שיש לפנות תחילה לקבלן ולאפשר לו לבצע את התיקון.

ההודעה לקבלן: תנאי מוקדם

זכות התיקון קשורה בחובת ההודעה שבסעיף 4א לחוק. ליקוי שניתן היה לגלותו בעת מסירת הדירה – יש להודיע עליו למוכר בתוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה. ליקוי שלא ניתן היה לגלותו בבדיקה סבירה בעת המסירה – יש להודיע עליו בתוך זמן סביר לאחר שהתגלה. הודעה בכתב, מפורטת ככל האפשר ומתועדת, היא הבסיס להפעלת זכות התיקון ולתביעה בהמשך. על תקופות הבדק והאחריות לפי סוגי הליקויים ראו תקופת אחריות הקבלן בדירה חדשה.

השאלה שהגיעה לבית המשפט העליון

בפרקטיקה, לא מעט רוכשים מגישים תביעה בגין ליקויי בנייה בלי שאפשרו לקבלן לתקן, או לאחר שאפשרו זאת באופן חלקי בלבד. במקרים כאלה טוענים הקבלנים כי הרוכש איבד את זכותו לפיצוי. בתי המשפט הדיוניים נחלקו בשאלה מה התוצאה: שלילת הפיצוי, או פיצוי מופחת.

בעניין עמירן רכשו שני רוכשים דירות מחברת שמי אשקלוני, ובשנת הבדק הגישו תביעה בגין ליקויים, לפני שניתנה לחברה הזדמנות ממשית לתקנם. בית משפט השלום מצא כי לא ניתנה לחברה הזדמנות נאותה לתקן (למעט ליקוי אחד), ובכל זאת פסק פיצוי מופחת, לפי עלות התיקון לחברה ולא לפי מחיר השוק. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעור החברה ושלל את הפיצוי כליל. בית המשפט העליון (השופט אלכס שטיין, בהסכמת השופטים דוד מינץ ויעל וילנר) הפך את פסק הדין של המחוזי והחזיר על כנו את פסק הדין של בית משפט השלום.

ההלכה: הפחתה, לא שלילה

לפי פסק הדין, רוכש שלא נתן לקבלן הזדמנות נאותה לתקן אינו צריך "לצאת נשכר" ממחדלו, אך גם אינו מאבד את זכותו. הפיצוי מוגבל לעלות התיקון למוכר – כלומר העלות שהייתה נגרמת לקבלן לו ביצע את התיקון בעצמו – ולא לעלות שמתמחר קבלן חיצוני, הכוללת רווח קבלני, מע"מ ועלויות התארגנות. הנימוק המרכזי הוא עקרון הקטנת הנזק: הרוכש מנע מהקבלן את הדרך הזולה יותר לתקן, ולכן אינו זכאי להפרש.

במקרה שנדון עמד הפער בין שתי השיטות על כ-20%, אך לפי הדיווחים על פסק הדין בית המשפט ציין כי בתיקים אחרים הפער עשוי להיות גדול בהרבה. עוד הובהר, לפי הדיווחים, כי שלילת הפיצוי כולו עשויה לבוא בחשבון רק במקרים חריגים – כאשר הרוכש נהג בחוסר תום לב בולט וסיכל במכוון את התיקון – וכי משבר אמון עמוק, הנובע מחומרת הליקויים או מהתנהלות הקבלן בעבר, עשוי להצדיק את סירוב הרוכש לאפשר לקבלן לתקן.

מה המשמעות המעשית לרוכשים

  • לתעד ולהודיע בכתב. כל ליקוי – בהודעה כתובה ומפורטת לקבלן, עם תמונות, בתוך המועדים שבסעיף 4א.
  • לאפשר תיקון באופן ממשי. לתאם מועדים, לאפשר גישה לדירה ולתעד את ביקורי הקבלן ואת תוצאותיהם. סירוב בלתי מנומק עלול להוביל להפחתת הפיצוי.
  • לתעד כשלים בתיקון. אם הקבלן אינו מגיע, מתמהמה מעבר לזמן סביר, או שהליקוי חוזר לאחר תיקון – זהו התיעוד שיאפשר לטעון שמוצתה זכות התיקון, ובהתאם לסעיף 4ב(ב), לתקן על חשבונו.
  • ליקוי דחוף – לפעול מהר. בנזילה פעילה, תקלה בטיחותית וכדומה יש להודיע מיד, ואם הקבלן אינו מתקן בתוך זמן סביר, ניתן לשקול תיקון עצמאי ולשמור קבלות.
  • חוות דעת מהנדס. חוות דעת מקצועית מאפשרת להבחין בין ליקויים שתיקונם פשוט לבין ליקויים מהותיים, ולהעריך את עלות התיקון.
  • לא להחמיץ את ההתיישנות. המתנה לתיקונים אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות; יש לעקוב אחר המועדים.

למידע רחב יותר על הדרך המשפטית ראו תביעות ליקויי בנייה נגד קבלן ותביעות נגד קבלנים וחברות בנייה.

ומה לגבי הקבלן?

גם לקבלנים יש לקח מפסק הדין: זכות התיקון אינה מאפשרת לשלול פיצוי מרוכש שלא שיתף פעולה, אלא לכל היותר לצמצם אותו. מנגד, קבלן שנענה לפניות במהירות ובאופן מקצועי מחזק את טענתו כי היה ביכולתו לתקן בעלות נמוכה, ומקטין את חשיפתו.

שאלות נפוצות

האם אני חייב לאפשר לקבלן לתקן כל ליקוי?

ככלל כן, כאשר הליקוי ניתן לתיקון (סעיף 4ב(א)). החריגים העיקריים הם ליקוי שחזר לאחר תיקון בתוך שנתיים מההודעה, ותיקון דחוף שהקבלן לא ביצע בזמן סביר (סעיף 4ב(ב)). נסיבות של משבר אמון עמוק עשויות אף הן להצדיק סירוב, בהתאם לנסיבות.

תיקנתי בעצמי בלי לפנות לקבלן. האם הפסדתי את הפיצוי?

לא בהכרח. לפי פסק הדין בעניין עמירן, הפיצוי צפוי להיות מופחת – לגובה עלות התיקון לקבלן – אך לא להישלל, אלא במקרים חריגים של חוסר תום לב.

כמה זמן יש לקבלן לתקן?

החוק אינו קובע מספר ימים, אלא "זמן סביר", הנבחן לפי סוג הליקוי ודחיפותו. לכן חשוב לתעד את מועדי הפניות ואת התגובות.

האם המתנה לתיקונים עוצרת את ההתיישנות?

לא. יש לעקוב אחר מועדי ההתיישנות במקביל לתהליך התיקונים.

האם אפשר לתבוע גם עגמת נפש?

כן, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני לפי נסיבות העניין. בעניין עמירן נפסק לאחד הרוכשים פיצוי בסכום צנוע בגין ראש נזק זה.

משרד ארז אסרף, משרד עורכי דין, עוסק בתביעות נגד קבלנים וחברות בנייה, ובכלל זה בתביעות ליקויי בנייה. לבחינת התיק ניתן ליצור קשר.

האמור הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

מדיניות פרטיות ועוגיות

אנו משתמשים בקבצי קוקיז וטכנולוגיות ניטור שיאוחסנו במכשירי המשתמשים, כדי לאפשר לאתר שלנו לפעול כהלכה, לעבד ולשפר את חווית המשתמש, לסייע בשיווק ובהתאמה אישית של תוכן ומודעות. אנו משתפים מידע אודות השימוש שלך עם צדדים שלישיים, למידע נוסף לרבות בדבר אפשרויות הסרה ראו פירוט ב מדיניות פרטיות וקוקיז.