בקצרה: בתביעות ליקויי בנייה בית המשפט ממנה, במקרים רבים, מהנדס או מומחה אחר מטעמו, שבודק את הדירה ומעריך את הליקויים ואת עלות תיקונם. הסמכות קבועה בתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018. חוות דעתו של המומחה הניטרלי היא לרוב הראיה המכרעת בתיק, ולכן יש חשיבות רבה לשלבים שסביבה: ההסכמה למינוי, הביקור בדירה, שאלות ההבהרה (בתוך 14 ימים מקבלת חוות הדעת) וההחלטה אם לחקור את המומחה.
תביעה נגד קבלן בשל ליקויי בנייה היא במהותה מחלוקת מקצועית: אילו ליקויים קיימים, מה מקורם, וכמה עולה לתקנם. הרוכש מגיש חוות דעת של מהנדס מטעמו, הקבלן משיב בחוות דעת נגדית, והפער ביניהן עשוי להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים. כדי להכריע בפער הזה בית המשפט ממנה, פעמים רבות, מומחה מטעמו. מאמר זה מסביר מה קובעות התקנות, מה המשמעות המעשית של המינוי, ומה ראוי לעשות בכל שלב.
מתי בית המשפט ממנה מומחה מטעמו
לפי תקנה 88(א), בית המשפט רשאי "בכל עת" למנות מומחה, כמה מומחים או צוות מומחים, למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת לו הוראות והנחיות. המינוי אינו תלוי בהסכמת הצדדים, ובית המשפט רשאי לעשותו גם ביוזמתו.
תקנה 88(ב) מונה שיקולים שבית המשפט ישקול בהחלטה: שווי נושא התביעה, עניינה, והיקף המחלוקת וסוגה – בין בעלי הדין או בין המומחים מטעמם. בתביעות ליקויי בנייה, שבהן חוות הדעת של הצדדים רחוקות זו מזו, מינוי מומחה ניטרלי הוא דרך מקובלת לייעל את ההליך.
מינוי בהסכמה: "הסדר דיוני" בעל השלכות
הוראה שראוי להכיר היטב היא תקנה 88(ד). כאשר המומחה מטעם בית המשפט מתמנה בהסכמת בעלי הדין, רואים בהסכמה הסדר דיוני שכולל, אלא אם בית המשפט הורה אחרת, שני רכיבים:
- לא יוגשו עוד חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;
- חוות הדעת שהגישו הצדדים לפני המינוי ייחשבו כאילו לא התקבלו כראיה.
המשמעות המעשית: מי שמסכים למינוי מוותר, ככלל, על משקלה הראייתי של חוות הדעת שהזמין ושילם עליה. לכן ההסכמה למינוי איננה עניין טכני. יש לשקול אותה בהתחשב באיכות חוות הדעת שבידי הרוכש, בסוג הליקויים ובשאלה אם יש בתיק מחלוקות שאינן הנדסיות.
כאשר המומחה ממונה שלא בהסכמה, חוות הדעת של הצדדים נשארות בתיק. לפי תקנה 88(ג), המומחים מטעם הצדדים לא ייחקרו, אלא אם בעל דין הודיע שברצונו לחקור אותם; אז ייחקרו באופן ובהיקף שיורה בית המשפט, בשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו.
הביקור בדירה ותפקידו של המומחה
המומחה רשאי לדרוש מבעל דין להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת (תקנה 90) – בתביעת ליקויים, את הדירה או את הרכוש המשותף. בדרך כלל נקבע ביקור שבו נוכחים הצדדים, ולעיתים גם המהנדסים מטעמם.
מבחינה מעשית, הביקור הוא שלב מכריע. כדאי להגיע אליו כשבידי הרוכש רשימה מסודרת של הליקויים, תיעוד מצולם ומתוארך, פרוטוקול המסירה וההתכתבות עם הקבלן, ובמיוחד ראיות לליקויים שאינם נראים לעין בעת הביקור (למשל רטיבות עונתית או סדקים שהתרחבו). ליקוי שלא הוצג למומחה עלול שלא להיכלל בחוות דעתו.
המועדים: חוות הדעת, שאלות הבהרה וחקירה
הגשת חוות הדעת
המומחה מגיש את חוות דעתו בתוך שישים ימים מיום שנודע לו על המינוי, או במועד אחר שיורה בית המשפט, בצירוף רשימת האסמכתאות שעליהן הסתמך (תקנה 91(א)–(ב)).
שאלות הבהרה – 14 ימים
בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה, לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת. המומחה משיב בתוך שלושים ימים מהחלטת בית המשפט, ותשובותיו הן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת (תקנה 91(ג)). זהו מועד קצר, ולכן חוות הדעת צריכה להיבחן מיד עם קבלתה – רצוי יחד עם המהנדס מטעם הרוכש. שאלות הבהרה ממוקדות יכולות לחשוף ליקוי שהושמט, מחיר יחידה שגוי או הנחה עובדתית שאינה מבוססת.
חקירת המומחה
בעל דין רשאי לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, ובלבד שהודיע על כך וביקש את זימונו לא יאוחר מישיבת קדם־המשפט המסכמת. אם חוות הדעת ניתנה לאחר סיום קדם־המשפט, יש להודיע על רצון לחקור לפחות 45 ימים לפני מועד שמיעת הראיות, או בתוך 7 ימים מקבלת חוות הדעת – לפי המאוחר (תקנה 91(ד)).
מי משלם את שכר המומחה
לפי תקנה 92, בית המשפט קובע את שכרו והוצאותיו של המומחה ואת אופן תשלומם – לרבות בעבור המענה לשאלות הבהרה והחקירה – ורשאי להטילם על בעלי הדין או על מי מהם. הוא גם רשאי להורות על הפקדת ערובה או על תשלום ישיר למומחה, ובגמר המשפט מחליט מי יישא בהוצאות אלה בסופו של דבר. בעל דין שאינו מקיים הוראה לפי תקנה זו עלול להיתקל בסנקציה: מחיקת כתבי טענותיו או דחיית הדיון עד שיקיים אותה (תקנה 92(ג)).
בפועל, בתחילת ההליך נדרשים לעיתים קרובות שני הצדדים לשאת בשכר בחלקים, וההכרעה הסופית בשאלת ההוצאות ניתנת בפסק הדין.
מה משקלה של חוות הדעת
חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט אינה מחייבת את בית המשפט, וההכרעה נשארת בידיו. עם זאת, משום שהמומחה ניטרלי ומונה כדי לסייע לבית המשפט, בתי המשפט נוטים לאמץ את ממצאיו, ואינם סוטים מהם אלא כאשר מוצג טעם של ממש לכך – למשל טעות עובדתית, התעלמות מנתון מהותי או הנחה מקצועית שאינה מבוססת. משום כך, הדרך האפקטיבית להתמודד עם חוות דעת בעייתית היא בכלים שהתקנות מעמידות: שאלות הבהרה במועד, וחקירה ממוקדת כשיש בכך צורך.
חשוב לזכור שהמומחה עוסק בשאלות שבמומחיות. שאלות משפטיות – כגון אם הקבלן קיבל הזדמנות נאותה לתקן, אם הליקוי נמסר בהודעה במועד, או אם הפיצוי יינתן בכסף או בדרך של תיקון – מוכרעות בידי בית המשפט. על זכות התיקון של הקבלן ראו לא נתתם לקבלן לתקן את הליקוי – האם הפסדתם את הפיצוי?
הערות מעשיות לרוכשים
- חוות דעת ראשונית איכותית. גם כאשר צפוי מינוי מומחה, חוות הדעת מטעם הרוכש היא הבסיס לכתב התביעה, והיא קובעת את גבולות המחלוקת.
- לשקול את ההסכמה למינוי. הסכמה מפעילה את ההסדר שבתקנה 88(ד). יש לבחון זאת לפני הדיון שבו הנושא עולה.
- להתכונן לביקור. רשימת ליקויים, תיעוד וגישה לכל חלקי הדירה והרכוש המשותף הרלוונטיים.
- לרשום ביומן את מועד קבלת חוות הדעת. 14 ימים לבקשת שאלות הבהרה עוברים מהר.
- לא לוותר מראש על חקירה. ההחלטה תלויה בתוכן חוות הדעת, אך יש להודיע עליה במועדים שבתקנה 91(ד).
שאלות נפוצות
האם אפשר להתנגד למינוי מומחה מטעם בית המשפט?
אפשר להביע עמדה, אך הסמכות נתונה לבית המשפט, והוא רשאי למנות מומחה גם בלי הסכמת הצדדים (תקנה 88(א)).
אם הסכמתי למינוי, חוות הדעת של המהנדס שלי "נמחקת"?
ככלל, כן. מינוי בהסכמה נחשב להסדר דיוני שלפיו חוות הדעת שהוגשו קודם לכן ייחשבו כאילו לא התקבלו כראיה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת (תקנה 88(ד)).
תוך כמה זמן אפשר לשלוח שאלות הבהרה?
יש לבקש רשות מבית המשפט לא יאוחר מ־14 ימים ממועד קבלת חוות הדעת (תקנה 91(ג)).
מי משלם למומחה?
בית המשפט קובע את השכר ואת חלוקתו בין הצדדים, ובסיום ההליך מכריע מי יישא בו (תקנה 92).
האם בית המשפט חייב לאמץ את חוות הדעת?
לא, אך בפועל הוא נוטה לאמץ אותה, אלא אם מוצג טעם ממשי לסטות ממנה.
לסיכום
המומחה מטעם בית המשפט הוא לרוב הדמות המשפיעה ביותר בתביעת ליקויי בנייה. ההחלטות שמתקבלות סביב מינויו – הסכמה או התנגדות, ההכנה לביקור, שאלות ההבהרה והחקירה – משפיעות ישירות על גובה הפיצוי. להרחבה על ההליך כולו ראו תביעות ליקויי בנייה נגד קבלן ותביעות נגד קבלנים וחברות בנייה, ועל המועדים להגשת התביעה – התיישנות תביעת ליקויי בנייה.
המשרד מייצג רוכשי דירות ונציגויות בתים משותפים בתביעות נגד קבלנים וחברות בנייה. לבחינת תיק: 072-257-5076 או טופס יצירת קשר.
לקריאה נוספת: תקופת אחריות הקבלן – כמה שנים ועל מה
האמור הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.