בקצרה: החוק אינו משתמש במונח "ליקוי בנייה" אלא במונח "אי־התאמה". לפי סעיף 4(א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג–1973, הקבלן (המוכר) לא קיים את חיוביו אם הדירה או כל דבר שבה שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבנייה; אם התגלתה אי־התאמה בתקופת הבדק או בתקופת האחריות; אם התגלתה אי־התאמה יסודית בשלד הבניין; או אם לא מסר לקונה הוראות תחזוקה ושימוש. מה שקובע הוא אפוא ההשוואה בין הדירה שנמסרה לבין מה שהקבלן התחייב אליו ומה שהדין מחייב – לא רק חומרת הפגם.
ההגדרה המשפטית: "אי־התאמה" לפי סעיף 4 לחוק המכר (דירות)
סעיף 4(א) מונה שישה מצבים שבהם רואים את הקבלן כמי שלא קיים את חיוביו:
- סטייה מהמפרט, מתקן רשמי או מתקנות הבנייה (סעיף 4(א)(1)) – למשל חומר גמר שונה מזה שבמפרט, או ביצוע שאינו עומד בדרישות תקן רשמי (תקן מחייב). זהו המבחן הבסיסי, והוא אינו תלוי במועד הגילוי.
- אי־התאמה שהתגלתה בתקופת הבדק (סעיף 4(א)(2)) – הקבלן אחראי, אלא אם הוכיח שהיא נגרמה במעשה או במחדל של הקונה.
- אי־התאמה שהתגלתה בתקופת האחריות (סעיף 4(א)(3)) – הקבלן אחראי אם הקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים.
- אי־התאמה יסודית בתוך 20 שנה (סעיף 4(א)(4)) – פגם בחלקי הבניין הנושאים ומעבירים עומסים לקרקע, הנוגע ליציבותו ולבטיחותו.
- אי־התאמה יסודית גם אחרי 20 שנה (סעיף 4(א)(5)) – אם הקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים.
- אי־מסירת הוראות תחזוקה ושימוש (סעיף 4(א)(6)).
סעיף 4(ב) מוסיף כי אי־קיום חיוב כאמור ייחשב "אי־התאמה" גם במובן חוק המכר, התשכ"ח–1968 – כלומר, חלים עליו גם הכללים הכלליים של דיני המכר.
מפרט, תקן רשמי ותקנות הבנייה – אמת המידה
ההשוואה נעשית מול שלושה מקורות: המפרט שצורף לחוזה (והתוכניות), התקנים הרשמיים במובן חוק התקנים, ותקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות). לכן אותו פגם יכול להיות אי־התאמה בדירה אחת ולא באחרת – אם, למשל, המפרט באחת מהן התחייב לרמת גימור גבוהה יותר. מכאן החשיבות של קריאת המפרט בעיון לפני החתימה ושל שמירתו לאחר מכן.
פגם "אסתטי" אינו נשלל מראש: אם הגימור שונה מהמפרט או אינו עומד בתקן מחייב, זו אי־התאמה גם כשהדירה ראויה למגורים. השאלה המעשית היא בדרך כלל לא אם קיימת אי־התאמה, אלא מהי הדרך הנכונה לתקנה ומה עלות התיקון – ובכך עוסקות חוות הדעת ההנדסיות.
תקופת הבדק ותקופת האחריות
תקופת הבדק נקבעה בתוספת לחוק, לפי סוג הליקוי, ונעה בין שנה לשבע שנים: למשל שנתיים לריצוף ולמוצרי נגרות ומסגרות, ארבע שנים לכשל באיטום ובמערכות הצנרת, חמש שנים לסדקים ברוחב העולה על 1.5 מ"מ ברכיבים שאינם נושאים, ושבע שנים להתנתקות או התפוררות של חיפויי חוץ; כל אי־התאמה אחרת שאינה יסודית – שנה. אחרי תקופת הבדק מתחילה תקופת אחריות של שלוש שנים (סעיף 4(ג)). ההבדל בין השתיים הוא בנטל ההוכחה. פירוט מלא בכתבה תקופת אחריות הקבלן בדירה חדשה.
הודעה לקבלן וזכות התיקון
- מועד ההודעה – על אי־התאמה שניתן היה לגלות בעת המסירה יש להודיע לקבלן בתוך שנה מהמסירה; על אי־התאמה שלא ניתן היה לגלות בבדיקה סבירה – בתוך זמן סביר מגילויה (סעיף 4א).
- הזדמנות לתקן – על הקונה לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן, ועל הקבלן לתקן בתוך זמן סביר (סעיף 4ב(א)).
- תיקון עצמי על חשבון הקבלן – אם הליקוי חזר לאחר תיקון במשך שנתיים ממועד ההודעה, או שהתיקון דחוף והקבלן לא ביצע אותו בזמן סביר, רשאי הקונה לתקן בעצמו והקבלן יישא בהוצאות (סעיף 4ב(ב)).
על השאלה מה קורה כשהקונה לא נתן לקבלן הזדמנות לתקן ראו לא נתתם לקבלן לתקן את הליקוי – האם הפסדתם את הפיצוי?.
האם אפשר לוותר על הזכויות בחוזה?
לא לרעת הקונה. לפי סעיף 7א לחוק, אין להתנות על הוראותיו אלא לטובת הקונה, וויתור על זכויות בקשר לאי־התאמה שניתן כתנאי למסירת הדירה, לביצוע תיקונים או להעברת זכויות – בטל.
הוכחת הליקוי והתביעה
בתביעה, את קיומה של אי־ההתאמה, את דרך התיקון ואת עלותו מוכיחים בדרך כלל בחוות דעת של מהנדס. בתביעות ליקויי בנייה בית המשפט ממנה לעיתים קרובות מומחה מטעמו (ראו מומחה מטעם בית המשפט בתביעת ליקויי בנייה). מועד הגשת התביעה נקבע לפי חוק ההתיישנות ולא לפי תקופת הבדק – ראו התיישנות תביעת ליקויי בנייה. הערכאה – תביעות קטנות, שלום או מחוזי – נקבעת לפי סכום התביעה וזהות התובע.
שאלות נפוצות
האם סדק בקיר הוא ליקוי בנייה?
תלוי בסוגו. סדק ברוחב העולה על 1.5 מ"מ ברכיב שאינו נושא מכוסה בתקופת בדק של חמש שנים לפי התוספת. סדק ברכיב נושא עשוי להעיד על אי־התאמה יסודית, שתקופת הבדק שלה 20 שנה.
הקבלן טוען שהליקוי נגרם בגלל שימוש לא נכון. על מי הנטל?
בתקופת הבדק – על הקבלן להוכיח שאי־ההתאמה נגרמה במעשה או במחדל של הקונה (סעיף 4(א)(2)). בתקופת האחריות – על הקונה להוכיח שמקור הליקוי בתכנון, בעבודה או בחומרים.
הדירה שונה מהמפרט אבל הכול תקין. זה ליקוי?
כן. סטייה מהמפרט היא אי־התאמה לפי סעיף 4(א)(1), גם כשאין פגם תפקודי. לעניין שטח הדירה ראו הדירה קטנה מהמפרט.
האם האחריות חלה גם על מי שקנה את הדירה מהקונה הראשון?
כן. סעיף 4 מתייחס במפורש גם ל"קונה משנה".
להרחבה: ליקויי בנייה – תקופות הבדק והאחריות · תביעות נגד קבלנים.
המשרד עוסק בתביעות ליקויי בנייה נגד קבלנים וחברות בנייה. לבדיקת מקרה ספציפי: 072-257-5076 או טופס יצירת קשר.
האמור הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.