תביעת ליקויי בנייה נגד קבלן: מתי כדאי לתבוע ואיך

בעיה מול הקבלן?

נבחן את התיק

072-257-5076

בקצרה: תביעת ליקויי בנייה נגד קבלן מוגשת, ככלל, לאחר שהודעתם לו בכתב על הליקויים, נתתם לו הזדמנות נאותה לתקן (סעיף 4ב לחוק המכר (דירות), התשל"ג–1973) והשגתם חוות דעת מהנדס – ובכל מקרה לפני שהתביעה מתיישנת. ההתיישנות היא, ככלל, שבע שנים, ולגבי ליקויים שניתן היה לגלות בעת המסירה היא נמנית מיום מסירת הדירה – לא מתום תקופת הבדק (רע"א 830/06 גלמן נ' כהן פיתוח–דרעד). מוקדם מדי – עלולים לפספס ליקויים שעוד יתגלו; מאוחר מדי – עלולים לאבד את זכות התביעה.

לאחר קבלת דירה חדשה מקבלן מתגלים לא פעם פגמים: סדקים בקירות, רטיבות חוזרת, אריחים שוקעים, תקלות אינסטלציה ועוד. נזילות ורטיבות הן מן הליקויים הנפוצים והמזיקים, משום שהן גורמות לנזק מתמשך למבנה ולתכולה. השאלה המעשית היא מתי ואיך לעבור מהתכתבות עם הקבלן לתביעה. התשובה תלויה בחומרת הליקויים, בהתנהלות הקבלן ובמועדים שקובע החוק.

על מה אפשר לתבוע: אחריות הקבלן לפי חוק המכר (דירות)

לפי סעיף 4 לחוק המכר (דירות), הקבלן (המוכר) לא קיים את חיוביו – כלומר, יש "אי־התאמה" – בכל אחד מהמצבים הבאים:

  • סטייה מהמפרט, מתקן רשמי או מתקנות הבנייה – בלי תלות במועד הגילוי.
  • ליקוי שהתגלה בתקופת הבדק – הקבלן אחראי, אלא אם הוכיח שהליקוי נגרם במעשה או מחדל של הקונה. תקופת הבדק נקבעת בתוספת לחוק לפי סוג הליקוי: שנה אחת ככלל; שנתיים למסגרות ונגרות ולריצוף וחיפוי פנים; שלוש שנים למכונות ודוודים, לפיתוח חצר ולבידוד תרמי; ארבע שנים לצנרת (כולל נזילות) ולאיטום; חמש שנים לסדקים ברוחב של יותר מ־1.5 מ"מ ברכיבים לא נושאים; ושבע שנים להתנתקות או התקלפות של חיפויי חוץ.
  • ליקוי שהתגלה בתקופת האחריות – שלוש השנים שלאחר תום תקופת הבדק. כאן הנטל על הקונה להוכיח שמקור הליקוי בתכנון, בעבודה או בחומרים.
  • אי־התאמה יסודית – ליקוי בחלקי הבניין הנושאים עומסים, הנוגע ליציבות הבניין ולבטיחותו. תקופת הבדק לגביה היא 20 שנה ממועד המסירה, וגם לאחר מכן הקבלן אחראי אם הקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים.

אי אפשר לצמצם את האחריות הזו בחוזה: לפי סעיף 7א(א) לחוק, אין להתנות על הוראותיו אלא לטובת הקונה. סעיף בחוזה הקובע ש"הקבלן אינו אחראי לאחר המסירה" אינו גורע מזכויות הרוכש. פירוט מלא של התקופות – במאמר תקופת אחריות הקבלן בדירה חדשה.

מה עושים כשמתגלים ליקויי בנייה

בראש ובראשונה – לתעד ולהודיע. עם גילוי פגם יש לצלם, לערוך רשימה ולשלוח לקבלן הודעה בכתב הדורשת תיקון. למועד ההודעה יש משמעות: ליקוי שניתן היה לגלות בעת המסירה – יש להודיע עליו בתוך שנה ממועד המסירה; ליקוי שלא ניתן היה לגלות בבדיקה סבירה – בתוך זמן סביר מגילויו (סעיף 4א לחוק).

לאחר ההודעה יש לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן, והוא חייב לתקן בתוך זמן סביר (סעיף 4ב(א)). קבלנים נוהגים לרכז את מרבית התיקונים בתום השנה הראשונה, למעט תיקונים דחופים. אם הליקוי פוגע ביכולת לגור בדירה באופן סביר (פיצוץ צנרת, תקלת חשמל, בעיית בטיחות) – יש לדרוש תיקון מיידי. אם התיקון דחוף והקבלן לא ביצע אותו בזמן סביר, או שהליקוי חזר אחרי שתוקן במשך שנתיים ממועד ההודעה, רשאי הרוכש לתקן בעצמו והקבלן יישא בהוצאות (סעיף 4ב(ב)). לפני תיקון עצמאי כדאי להתייעץ עם עורך דין ליקויי בנייה, משום שהשאלה אם ניתנה לקבלן הזדמנות מספקת עשויה להשפיע על הפיצוי (ראו לא נתתם לקבלן לתקן – האם הפסדתם את הפיצוי?).

מתי לתבוע את הקבלן: להמתין או לתבוע מיד?

ככלל, אין טעם למהר ולהגיש תביעה עם הופעת הליקויים הראשונים. בחודשים הראשונים למגורים צפויים להתגלות ליקויים נוספים, חלקם רק בשימוש שוטף (תריס שנתקע, דלת שאינה נסגרת, שיפוע ניקוז שגוי במקלחת). בעת המסירה עורכים פרוטוקול ורושמים בו את הפגמים הידועים, אך ליקויים נוספים צצים בהמשך. לכן לא פעם נכון להמתין עד קרוב לסיום השנה הראשונה – אז כבר התגלו מרבית הליקויים – ובמהלכה לעדכן את הקבלן בכתב על כל תקלה חדשה.

לקראת סוף השנה (חודש–חודשיים לפני סיומה) כדאי להזמין בדיקה הנדסית מקיפה. המהנדס יאתר גם ליקויים נסתרים, ויכין חוות דעת המפרטת את הליקויים, את מקורם ואת עלות תיקונם. חוות הדעת היא הראיה המרכזית בתביעת ליקויי בנייה.

את חוות הדעת שולחים לקבלן עם דרישה לתקן את כל הליקויים, ומאפשרים לו לעשות זאת בלי להציב תנאים, כדי שלא יוכל לטעון שמנעתם ממנו לתקן. אם הקבלן תיקן הכול – העניין הסתיים. אם חלף זמן סביר והקבלן מסרב לתקן, מתקן באופן חלקי או לקוי – זה השלב לשקול תביעה.

מתי עוד נכון להגיש תביעה

  1. התעלמות שיטתית של הקבלן – פניות רשמיות חוזרות נענות בהתחמקות, בדחיות או בהכחשת אחריות.
  2. ליקויים חמורים ויקרים – בעיות שלד, כשל איטום מהותי, ליקוי תכנוני הגורם לירידת ערך. במקרים כאלה יש לבחון אם לדרוש תיקון בידי הקבלן או פיצוי כספי לתיקון בידי בעלי מקצוע אחרים.
  3. מועד ההתיישנות מתקרב – תקופות הבדק והאחריות קובעות אם הקבלן אחראי לליקוי, אך המועד להגשת התביעה נקבע בחוק ההתיישנות: ככלל, שבע שנים. לגבי ליקויים גלויים המניין מתחיל ביום המסירה, ואינו נעצר בשל הודעות לקבלן או ניסיונות תיקון. לגבי ליקוי נסתר, ייתכן שהמניין יתחיל רק ביום הגילוי (סעיף 8 לחוק ההתיישנות). ראו התיישנות תביעת ליקויי בנייה.

איך מגישים תביעת ליקויי בנייה נגד קבלן – שלב אחר שלב

  1. תיעוד והודעות בכתב – תמונות, רשימת ליקויים, פרוטוקול המסירה והתכתבות עם הקבלן.
  2. חוות דעת מהנדס – בדיקה הנדסית ותמחור עלות התיקון.
  3. מכתב דרישה – שליחת חוות הדעת לקבלן ודרישה לתיקון בתוך זמן סביר. לא פעם מכתב מנומק מביא להסדר בלי הליך משפטי.
  4. הגשת כתב התביעה – לבית המשפט המוסמך, בצירוף חוות הדעת.
  5. מינוי מומחה מטעם בית המשפט – ברוב התביעות בית המשפט ממנה מהנדס מטעמו, שחוות דעתו היא לרוב הבסיס להכרעה או לפשרה. ראו מומחה מטעם בית המשפט בתביעת ליקויי בנייה.
  6. פשרה או פסק דין – הליכים רבים מסתיימים בהסכם פשרה לאחר קבלת חוות דעת המומחה.

באיזה בית משפט מגישים את התביעה

הערכאה נקבעת לפי סכום התביעה וזהות התובע:

  • תביעות קטנות – לתובע יחיד, עד 39,900 ש"ח (התקרה ב־2026), בהליך מהיר; ייצוג בידי עורך דין רק ברשות בית המשפט. ראו תביעה קטנה נגד קבלן.
  • בית משפט השלום – תביעה אזרחית שסכומה אינו עולה על 2,500,000 ש"ח ביום הגשתה (סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט). רוב תביעות ליקויי הבנייה בדירה בודדת מתבררות בערכאה זו.
  • בית המשפט המחוזי – תביעה שסכומה גבוה יותר, למשל תביעה משותפת של רוכשים רבים בגין ליקויים ברכוש המשותף.

מה כוללת תביעת ליקויי בנייה

רכיבי התביעה נגזרים מחוות הדעת ומנסיבות המקרה, ובדרך כלל כוללים:

  • עלות תיקון הליקויים לפי חוות הדעת;
  • עלות פיקוח הנדסי על ביצוע התיקונים;
  • ירידת ערך הדירה, כאשר ליקוי אינו ניתן לתיקון מלא;
  • הוצאות שנגרמו בפועל – למשל דיור חלופי בזמן תיקונים נרחבים ונזק לתכולה;
  • פיצוי בגין עוגמת נפש;
  • הוצאות חוות הדעת וההליך.

סכום התביעה אינו מבטיח את סכום הפיצוי: בית המשפט פוסק לפי הליקויים שהוכחו ולפי עלות התיקון שקבע המומחה מטעמו.

לסיכום

כדאי לתבוע את הקבלן בגין ליקויי בנייה לאחר שמוצו הפניות אליו והוזדמן לו לתקן, ולאחר שיש בידיכם חוות דעת מקצועית – אך בלי לאבד את מועד ההתיישנות. תביעה מוקדמת מדי עלולה להחמיץ ליקויים שיתגלו בהמשך; תביעה מאוחרת מדי עלולה להידחות. מכתב התראה מנומק, הנשען על חוות דעת, מביא לא פעם להסדר בלי הליך משפטי. למבט רחב על סוגי התביעות – תביעות נגד קבלנים וחברות בנייה.

שאלות נפוצות

האם חייבים לחכות לסוף שנת הבדק לפני שתובעים?

לא. אין חובה כזו בחוק. ההמתנה לסוף השנה הראשונה היא שיקול מעשי – כדי לרכז את כל הליקויים – ולא תנאי להגשת תביעה. ליקוי דחוף יש לטפל בו מיד.

הקבלן מתקן ונכשל שוב ושוב. מה האפשרויות?

לפי סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות), אם הליקוי חזר לאחר שהקבלן תיקן אותו במשך שנתיים ממועד ההודעה, או אם התיקון דחוף והקבלן לא ביצע אותו בזמן סביר – רשאי הרוכש לתקן בעצמו, והקבלן יישא בהוצאות.

האם צריך חוות דעת מהנדס כדי לתבוע?

כמעט תמיד. חוות הדעת מתארת את הליקויים, את מקורם ואת עלות תיקונם, והיא הבסיס לכתב התביעה. בהמשך ההליך בית המשפט ממנה, ברוב המקרים, מומחה מטעמו.

חתמתי על פרוטוקול מסירה. ויתרתי על הליקויים?

לא. ויתור על זכויות בקשר לאי־התאמה, שניתן כתנאי למסירת הדירה, בטל (סעיף 7א(ב) לחוק המכר (דירות)).

עד מתי אפשר להגיש תביעת ליקויי בנייה?

ככלל, בתוך שבע שנים. לגבי ליקויים שניתן היה לגלות בעת המסירה המניין מתחיל ביום המסירה; לגבי ליקוי נסתר ייתכן שהמניין יתחיל ביום הגילוי. בנפרד, יש להודיע לקבלן על הליקוי במועדים שבסעיף 4א לחוק.

האמור הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

לקריאה נוספת: ליקויי בנייה – תקופות הבדק והאחריות · תביעות נגד קבלנים וחברות בנייה · התיישנות תביעת ליקויי בנייה · לא נתתם לקבלן לתקן – האם הפסדתם את הפיצוי? · תביעה קטנה נגד קבלן · מומחה מטעם בית המשפט בתביעת ליקויי בנייה · תקופת אחריות הקבלן – כמה שנים ועל מה

מדיניות פרטיות ועוגיות

אנו משתמשים בקבצי קוקיז וטכנולוגיות ניטור שיאוחסנו במכשירי המשתמשים, כדי לאפשר לאתר שלנו לפעול כהלכה, לעבד ולשפר את חווית המשתמש, לסייע בשיווק ובהתאמה אישית של תוכן ומודעות. אנו משתפים מידע אודות השימוש שלך עם צדדים שלישיים, למידע נוסף לרבות בדבר אפשרויות הסרה ראו פירוט ב מדיניות פרטיות וקוקיז.